ב-1992 כונן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ב-1995 התרחש מה שמוגדר כ"מהפכה החוקתית", תהליך אשר הרחיב את הביקורת השיפוטית על הכנסת בו בין היתר נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יש בידו סמכות לבטל חקיקה של הכנסת, כאשר היא מתנגשת עם שנקבע בחוקי היסוד.

הלכת אפרופים: "בפרשנות חוזה יש לחקור אחר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהם השתמשו בהם. בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה."

לאחר חקירה, בפרקליטות קובעים את אחד מהבאים: סגירת התיק בהעדר אשמה, סגירת התיק מחוסר ראיות או הגשת כתב אישום. כאשר סוגרים את התיק מחוסר ראיות הנחקר עדיין חשוף לסנקציות לא פליליות (כמו פיטורים בשל החקירה הפלילית) ולתביעה אזרחית, בעוד שבזיכוי מחוסר אשמה הוא אינו חשוף